עורכי דין ומגשרים

יום שני, 4 בינואר 2021

הטריד את חבריו ויסולק מן הקיבוץ

 בית המשפט העליון דחה עתירה שהוגשה כנגד סילוקו של חברה קיבוץ איל לשעבר, אשר חברי הקיבוץ החליטו להפסיק את חברותו בקיבוץ ולסלקו מהקיבוץ.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס

עו”ד נועם קוריס – כותב על תביעה ייצוגית

עו"ד נועם קוריס על תביעה ייצוגית ומיליוני שקלים לציבור - מיינט הרצליה

עו"ד נועם קוריס - Legal-Articles

בית המשפט העליון דחה בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטים מ' נד"ב, ח' קיציס ו-ר' חיימוביץ) בע"א 63209-06-20 מיום 15.11.2020, במסגרתו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (השופטת ר' קרלינסקי) בתא"ק 24928-04-18 מיום 31.5.2020.

בפסק דינו קיבל בית משפט השלום את תביעת המשיב (להלן: הקיבוץ) לפינוי המבקש מר יניב אביאל מבית בקיבוץ, וזאת לאחר שהאסיפה הכללית של הקיבוץ החליטה על הפסקת חברותו של המבקש, בין היתר בשל חובות כספיים שחב לקיבוץ ולנוכח גרימת מטרדים שונים מביתו. המבקש השיג על החלטה זו לרשם האגודות השיתופיות, אשר מינה חוקר לבחינת טענות המבקש נגד התנהלות הקיבוץ. בתום הבדיקה שנערכה אימץ הרשם את מסקנות החוקר וקבע, לפנים משורת הדין, כי על האסיפה הכללית להתכנס ולדון מחדש בהמשך חברותו של המבקש. בעקבות החלטת הרשם התכנסה האסיפה הכללית, דנה בעניינו של המבקש והחליטה פעם נוספת על הפסקת חברותו (להלן: ההחלטה). בית משפט השלום קבע כי מאחר שהמבקש לא השיג על ההחלטה והיא הפכה לחלוטה, ולנוכח סמכות הקיבוץ לפנות ממקרקעיו את מי שחברותו נפסקה, כקבוע בסעיף 64 לתקנון הקיבוץ, אזי הוכח קיום עילה לפינוי המבקש. 

כאמור, בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש. בית המשפט סבר כי לנוכח הפגיעה שתגרם למבקש מהפסקת חברותו בקיבוץ, שגה בית משפט השלום משלא בחן לגופן את טענות המבקש נגד ההחלטה. יחד עם זאת, נקבע כי לא נפל כל פגם בהחלטה, שהתקבלה על בסיס תשתית עובדתית מלאה ולאחר שהמבקש הציג את טענותיו במסמך כתוב שהועבר לחברי הקיבוץ טרם קיום הדיון בעניינו; הואיל והחוקר שמונה כאמור בחן לעומק את שאלת חובו של המבקש לקיבוץ ומצא כי אכן קיים לו חוב משמעותי; והיות שלמבקש ניתנו במשך השנים הזדמנויות רבות לתקן את הפגמים בהתנהלותו כחבר קיבוץ, אך הוא נמנע מלנצלן, באופן שהצדיק את הפסקת חברותו.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה החליט בית המשפט העליון, בתוקף סמכותו לפי תקנה 407א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, כי יש לדחות את הבקשה לרשות ערעור, וזאת לאחר שמצא כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי לא מעורר כל שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם של הצדדים, וכי מתן רשות ערעור אינו דרוש כדי למנוע עיוות דין.

הבקשה לרשות ערעור נדחתה אפוא. בנסיבות הענין לא ניתן צו להוצאות.

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה