"יש לי המון חובות ובעיות כלכליות": מס הכנסה ערך מבצע ביקורת בעסקים באזור חיפה ואלו ההסברים ששמעו המבקרים

 "יש לי המון חובות ובעיות כלכליות":

מס הכנסה ערך מבצע ביקורת בעסקים באזור חיפה ואלו ההסברים ששמעו המבקרים

משרד פקיד שומה חיפה ערך לאחרונה מבצע ביקורת ניהול ספרים בחיפה, קריית אתא, דלית אל כרמן ועוספיא. מטרת המבצע הייתה לבחון את רמת הציות להוראות ניהול ספרים ורישום הכנסות, לשמר ולהגביר את ההרתעה כנגד מעלימי מס ולהטמיע את אכיפת החוק לצמצום השימוש במזומן.

למבצע קדמה הכנה מדוקדקת שכללה מיפוי בשטח של העסקים המיועדים לביקורת, קניות ביקורת מקדימות ותצפיות. במסגרת המבצע נערכו ביקורות אצל 51 בתי עסק ונתגלו 6 מקרים של אי רישום הכנסות ו-3 מקרים של אי ציות להוראות ניהול ספרים. כמו כן נערכו 18 ביקורות של החוק לצמצום השימוש במזומן ונמצאו 2 הפרות בסכום כולל של 3,750 ₪. 

במהלך המבצע הגיעו המבקרים לאתר בניה בקריית אתא, שבו עבד חשמלאי. מבדיקת ספרי העסק של החשמלאי וחשבון הבנק שלו נמצא כי לא נרשמה העברה של 20 אלף ₪ מלקוח. כשנשאל החשמלאי מדוע לא רשם את ההכנסה השיב כי "מדובר על בחור שאני נמצא אתו בתביעה".

באתר בנייה אחר בעיר חיפה נמצא גנן שהחזיק בכרטיסי ביקור המעידים כי הוא מציע שירותי גינון, אולם הוא אינו מנהל תיק במס הכנסה ולא מדווח על הכנסותיו כלל. כשנשאל הגנן מתי החל לעבוד בעצמאי השיב כי החל לעבוד בתחילת השנה והוא אינו מדוח כי "יש לי המון חובות ובעיות כלכליות".

באתר בנייה בקריית אתא נמצא אדם נוסף שביצע עבודות גינון והחזיק בכרטיסי ביקור המציעים את שירותיו, אך הוא אינו מדווח על הכנסותיו ואינו מנהל תיק במס הכנסה. כשנשאל הגנן מדוע אינו מדווח השיב כי "התחלתי לעבוד כעצמאי חדש".

בביקורת שנערכה אצל מורה לנהיגה בחיפה נמצא כי המורה לא רשם בספרי העסק צ'ק על סך 1,360 ₪ שקיבל מלקוח והופקד בחשבון הבנק שלו. בתגובה אמר המורה לנהיגה כי "הפנקס היה ברכב השני שעליו אני מלמד ושכחתי לרשום".

מבצע זה נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.

מעצב גרפי מוכר חשוד בהעלמת הכנסות של 3 מיליון ₪ ממכירת NFT

מעצב גרפי מוכר חשוד בהעלמת הכנסות של 3 מיליון ₪ ממכירת NFT

מעצב גרפי מתל-אביב הפעיל בתחום הייצור והמכירה של יצירות אמנות דיגיטליות מסוג NFT (Non-Fungible Token  - אסימון חסר תחליף(, נעצר אתמול ושוחרר בתנאים מגבילים בחשד לעבירות מס. הוא חשוד באי דיווח על הכנסות בסך של כ-3 מיליון ₪ בשנת 2021 ממכירת יצירות NFT ובאי דיווח על המרה של 30 מטבעות אית'ריום, שקיבל בתמורה ליצירות הללו.

החשוד, בן בן חורין, עובד כעצמאי בתחום הגרפיקה וכשכיר באתר אינטרנט. בין עיסוקיו, הוא גם יוצר ומוכר יצירות NFT בפלטפורמה הבין לאומית Opensea, תחת שם המותג WUWA. במסגרת חקירה שערך פקיד שומה חקירות מרכז, אשר כללה שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור עברייני מס, עלה כי החשוד לא דיווח בשנת 2021 על הכנסות ממכירת NFT. מאחר שמדובר באומן שזהו תחום עיסוקו ומומחיותו, הרי שהיה עליו לדווח על הכנסות אלו כעל הכנסות מיגיעה אישית.

כמו כן, עולה מהחקירה כי החשוד המיר חלק מהמטבעות הדיגיטליים שקיבל עבור מכירת יצירות ה-NFT למטבעות אחרים, באמצעות פלטפורמת Uniswap, ולא דיווח על כך לרשות המסים. פעולה זו נחשבת למכירה וחייבת במס רווחי הון על פי פקודת מס הכנסה. יתרה מזאת, יתכן שחלק מהכספים הלא מדווחים שהתקבלו במטבעות וירטואליים הועברו בין ארנקים אלקטרוניים, מה שמעלה חשד לעבירות של הסתרת רכוש על פי חוק איסור הלבנת הון.

לאור ריבוי החשדות נפתחה חקירה גלויה נגד החשוד, נערכו חיפושים בביתו ונתפסו, באמצעות צו בית משפט, מסמכים, טלפונים סלולריים וכן ארנק אלקטרוני. בית משפט השלום בתל אביב שחרר את החשוד בתנאים מגבילים וחקירתו נמשכת.  

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

 

למשרד עו"ד נועם קוריס דרוש/ה עורכ/ת דין

למשרד עו"ד נועם קוריס דרוש/ה עורכ/ת דין                  

דרושים: 

למשרד עו"ד נועם קוריס

דרוש/ה: 

עורכ/ת דין למשרד עורכי דין.

מחלקה אזרחית - מסחרית

קו"ח במייל kurislaw@gmail.com

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

אם יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.

לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.

יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.

פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.

החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.

כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.

תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.

בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.

מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  

בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.

כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.

מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.

הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.

החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.

בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

 פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) הגישה לבית המשפט המחוזי בחיפה כתב אישום נגד תושב נצרת (24) בגין רצח (באדישות) בנסיבות מחמירות, חבלה בכוונה מחמירה עבירות בנשק ושיבוש הליכי משפט באירוע שגבה את חייו של הילד עמאר חוג'יראת ז"ל בן ה 3 מביר אל מכסור בזמן ששחק בפארק ציבורי בכפר

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 על פי כתב האישום שהגישה עו"ד שונית קדם נימצן, הנאשם עבד בחברת בנייה ועפר. החל מסוף שנת 2019 לקחה החברה חלק, כקבלן משנה, בפרויקט חברת "נתיבי ישראל" לבניית מחלף "יפתח אל" סמוך לישוב ביר אל מכסור. הנאשם שימש כאחד האחראים מטעם החברה בפרויקט. באוקטובר 2021 הוחלט כי החברה תבצע גם עבודת סלילת כביש לשכונה חדשה ביישוב כאשר אתר העבודה ממוקם סמוך לשכונת מגורים, שבקצה הדרומי שלה ממוקם גן ציבורי פתוח, בו מתקני ספורט.

שטח הפרויקט והאתר לסלילת הכביש החדש היו באחריות החברה ובשליטתה, והחברה היתה מוציאה מהאתר אבנים ואדמה, ומשתמשת בהם, לאחר גריסה, כמצע לסלילת כבישי אספלט בפרויקטים אחרים שביצעה.  בתאריך 06/01/22, הגיע נהג פרקית ששייכת לקבלן אחר לאתר העבודה של החברה והעמיס אבנים ואדמה ללא קבלת אישור החברה או מי מטעמה.  

מהנדס התשתיות ומנהל הפרויקטים מטעם החברה התקשר לנאשם ודיווח לו כי באתר העבודה נמצאים עובדים שאינם עובדי החברה, אשר לוקחים חומרים מהאתר ובקש ממנו להגיע לאתר. כתגובה הנאשם החליט לירות על עובד הפרקית, הנאשם צירף לנסיעה לפחות שני אנשים , שזהותם אינה ידועה למאשימה, הצטייד בנשק מסוג רובה סער 16-M ובתחמושת רבה. הנאשם והאחרים הגיעו ברכב לכניסה לישוב ביר אל מכסור, בסמוך לאתר העבודה. 

כאשר הבחינו הנאשם והאחרים בפרקית, הם החלו לנסוע במהירות בעקבותיה ולירות לעברה. נהג הפרקית האט את מהירות נסיעתו, והנאשם והאחרים עצרו את הרכב והחלו להתקדם לעבר הפרקית כאשר אחד מהם יורה לאזור תא הנהג בפרקית. כאשר הבחין נהג הפרקית כי מתבצע ירי לעברו, הגביר את מהירות הנסיעה, הנאשם והאחרים, אשר עמדו מחוץ לרכב, המשיכו לירות לעבר הפרקית, 55 כדורים לפחות, וזאת תוך שהפרקית מתרחקת. אחד הקליעים שירו הנאשם והאחרים, פגע בצווארו של המנוח עמאר חוג'יראת בן ה 3 אשר שהה בגן הציבורי יחד עם דודתו וחמישה ילדים נוספים מבני משפחתו בנוסף בסמוך לגן הציבורי ממוקם בית הספר התיכון ביר אל מכסור. בחצר בית הספר שהו אותה עת ילדים, מורים ועובדי בניין. המנוח התמוטט על הקרקע, ואיבד הכרתו. המנוח הובהל לבית החולים תוך ביצוע פעולות החייאה שלא צלחו ונקבע מותו.

בסיום הירי, נכנסו הנאשם והאחרים אל תוך הרכב, ונמלטו מהמקום כשהם ממשיכים ויורים מהנשק באוויר ולכיוון הגן הציבורי ונסיעת הפרקית.

הפרקליטות מבקשת לעצור את הנאשם עד תום ההליכים המשפטיים.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.

 

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בעתירה שהוגשה בפניו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

• מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך
• דחף את בת זוגו מהגג, כתב אישום בגין ניסיון לרצח
• פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

עתירה לקיום דיון נוסף בפסק הדין של בית המשפט העליון בע"א 7517/17 מיום 11.11.2018, שניתן על ידי השופטים נ' הנדל, ד' ברק-ארז וג' קרא.

העותר תבע את המשיבים בגין הפרת זכות יוצרים במחזה. העותר טען כי המשיבה 2 העלתה מחזה מאת המשיב 1, והמחזה הועתק ממחזה שחיבר העותר. בית המשפט המחוזי בתל אביב–יפו (כב' השופטת ד"ר ד' אבניאלי) דחה ביום 1.1.2017 את התביעה. נקבע כי גם אם קיים דמיון בין המחזות במוטיבים מסוימים, יש ביניהם הבדלים ניכרים בסגנון, בדמויות ובדיאלוגים המכוננים. משכך נקבע שהמחזה של המשיב 1 הוא יצירה נפרדת שאינה מפירה את זכויות העותר. בית המשפט המחוזי קיבל תביעה שכנגד שהגיש המשיב 1 נגד העותר בגין לשון הרע שפרסם כשהביא את טענותיו לפני גורמים שונים במשיבה 2.

העותר ערער על פסק הדין לבית המשפט העליון, והמשיב 1 הגיש ערעור שכנגד. ביום 11.11.2018 נדחה הערעור בעניין הפרת זכות יוצרים. בית המשפט הזכיר כי דיני זכויות יוצרים אינם מגינים על רעיונות, אלא על אופן הביטוי של הרעיון. עוד צוין כי ההבחנה בין רעיון לביטוי אינה חדה, אך במקרים מסוימים – כמו המקרה שלנו – אין "דמיון מעשי בין שתי יצירות", ולכל היותר יש ביניהן "קרבה רעיונית מסוימת". לשלמות התמונה יוער כי בית המשפט קיבל את ערעור העותר באשר לתביעת לשון הרע ודחה את הערעור שכנגד של המשיב 1.

מכאן הבקשה כעת. העותר טוען כי קביעות בית המשפט העליון בדבר הפרת זכות היוצרים סותרות הלכה שנפסקה בע"א 559/69 אלמגור נ' גודיק, פ"ד כד(1) 825, 829 (1970) (להלן: עניין אלמגור) ושאושרה בע"א 15/81 גולדנברג נ' בנט, פ"ד לו(2) 813, 820 (1982). נטען כי בעניין אלמגור נקבע סייג לכלל שזכות יוצרים אינה חלה על רעיון כשלעצמו: זכות יוצרים תחול על צירוף רעיונות בעלילה שמצא ביטוי מוחשי ביצירה. העותר טוען כי פסק הדין של בית המשפט העליון אזכר את הכלל שנקבע בעניין אלמגור בלי הסייג, ומשכך סטה מההלכה הפסוקה. עוד נטען כי הפסיקה בשאלה זו בערכאות הנמוכות אינה אחידה.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בבקשה הוא הגיע לכלל מסקנה כי דינה להידחות. כידוע, בקשה לקיים דיון נוסף לפי סעיף 30(ב) לחוק בתי המשפט, התשמ"ד-1984, תתקבל רק מקום שבפסק הדין מושא הבקשה נקבעה הלכה. על ההלכה להיות גלויה על פני פסק הדין, ברורה ומפורשת (דנ"א 790/06ענבר נ' יעקב (15.3.2006); דנ"א 3310/18 פלוני נ' מדינת ישראל – המשרד לביטחון פנים, פסקה 4 (5.8.2018)). בפסק הדין מושא העתירה לא קבע בית המשפט העליון הלכה בדבר ביטול הסייג שהעותר טוען לו, והוא לא ביקש לקבוע הלכה בעניין זה. הקביעה שהמחזה של המשיב אינו מפר את זכות היוצרים של העותר נשענה על היעדר דמיון מעשי בין ביטויי הרעיונות הקרובים במחזות, וצוין כי הקרבה הרעיונית היא לכל היותר "מסוימת". מסקנה זו נטועה בנסיבותיו הפרטניות של המקרה. משכך, אין הצדקה לקיים דיון נוסף בפסק הדין (דנ"א 4140/18 אבו חסן נ' מדינת ישראל – פקיד הסדר המקרקעין חיפה, פסקה 4 (4.7.2018)).

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

קיבל רכב על חשבון שכר הטרחה ויושעה לחודשיים

נגד המבקש שהנו עו"ד במחוז הדרום הוגש כתב קובלנה לבית הדין המשמעתי המחוזי של לשכת עורכי הדין מחוז דרום (להלן: בית הדין המשמעתי המחוזי), המייחס לו עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע עריכת הדין, פגיעה בכבוד המקצוע, וקבלת שכר טרחה שלא בכסף. על פי הנטען בכתב הקובלנה, בחודש פברואר בשנת 2009, חתם המבקש אשר ייצג את המתלוננים – אישה וגבר (להלן: המתלוננים, המתלוננת) – בהליכים שונים, על הסכם שכר טרחה עם המתלוננת, אשר במסגרתו התחייבה האחרונה להעביר את הרכב שבבעלותה למבקש, לצורך מכירתו והעברת התמורה שתתקבל למבקש כשכר טרחתו. עוד נטען כי לאחר שהמבקש קיבל את הרכב לרשותו, הוא עשה בו שימוש בעצמו או על ידי אחרים, תוך שהוא עובר עבירות תנועה וחנייה, וכי למרות שנדרש לעשות זאת – הוא לא שילם את הקנסות ואת החובות שהוטלו בגין העבירות שעבר, וסירב להחזיר את הרכב למתלוננים.

ועוד כמה מאמרים :

• מיכאל פן למעצר בית, לא יוסגר בינתיים לארה"ב תיווך
• שדדו את כספם של מתלוננים אשר באו לרכוש מהם מטבעות
• דחף את בת זוגו מהגג, כתב אישום בגין ניסיון לרצח
• פסילת שופט ועטיית מסכה במרחב הציבורי

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט ע' שחם) מיום 21.10.2018 בעב"י 63188-02-18, אשר קיבל בחלקו ערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין מיום 10.1.2018 בבד"א 48/17, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית הדין המשמעתי המחוזי מיום 14.7.2016 ומיום 22.1.2017 בהתאמה, בבד"מ 26/13. לצד בקשת רשות הערעור הוגשה גם בקשה לעיכוב ביצוע ובקשות נוספות.

ביום 14.7.2016 הורשע המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב הקובלנה. בהכרעת דינו, קבע בין היתר בית הדין המחוזי כי יש לתת אמון מלא בעדות המתלוננים לפיה הרכב היה בבעלות המבקש ובשימושו, וכי בכך עבר המבקש על כלל 9(א) לכללי לשכת עורכי הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1986, האוסר על עורך דין לקבל שכר טרחה בעד עבודתו המקצועית אלא בכסף. כן נקבע כי גם אם בשלב הראשון הייתה הסכמה כי המבקש ישמש מעין שלוח לצורך מכירת הרכב, הרי שנוכח התקופה הממושכת בה הרכב הוחזק אצל המבקש, כשהוא מודע לשעבוד שרובץ עליו ומונע את מכירתו, נשללת טענתו לפיה הוא קיבל את הרכב לצורך מכירתו. כן נקבע כי התנהלותו של המבקש ביחסיו עם המתלוננים, מבססת עבירות של התנהגות שאינה הולמת את מקצוע ערכית הדין, וכן פגיעה בכבוד המקצוע. כמו כן, הוער כי בית הדין המחוזי ראה בחומרה יתרה את התעלמות המבקש מפסק דינו של בית משפט השלום בראשון לציון מיום 1.7.2013 אשר חייב אותו להשיב את הרכב לאלתר לידי בא-כוח המתלוננים (להלן: פסק דינו של בית משפט השלום). 

ביום 22.1.2017 גזר בית הדין המשמעתי המחוזי על המבקש עונש השעיה בפועל לתקופה של 3 חודשים, השעיה מותנת, וכן הוצאות לטובת לשכת עורכי הדין. מחד גיסא, ניתן משקל בגזר הדין בין היתר לחומרת העבירות, לעברו המשמעתי של המבקש ולכך שאין עסקינן במעידה חד פעמית של המבקש; ומאידך גיסא, ניתן משקל לנסיבותיו האישיות של המבקש, לכך שהעבירות בוצעו לפני זמן רב בעת שעברו המשמעתי של המבקש היה נקי, ולנסיבות ביצוע העבירות. 

המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין (להלן: בית הדין המשמעתי הארצי).

בית הדין המשמעתי הארצי דחה פה אחד את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, ודחה ברוב דעות את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע כי היא נומקה היטב תוך ניתוח הראיות שבאו בפני בית הדין המשמעתי המחוזי ותוך התייחסות יסודית לכלל הטענות שנטענו. לפיכך, נקבע כי אין עסקינן באחד מן המקרים החריגים בהם עשויה לקום הצדקה להתערבות בממצאים עובדתיים. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי העונש שהוטל על המבקש אינו מופרז בנסיבות העניין ובמיוחד לנוכח התנהלותו של המבקש לאורך זמן, אשר התבטאה בהתעלמותו מפסק דינו של בית משפט השלום ובהתנערותו לתקופה ממושכת מחיובי הקנסות שריחפו מעל ראשה של המתלוננת. יוער כי דעת המיעוט סברה כי יש מקום להמיר את עונש ההשעיה בפועל בהחמרה של העונש המותנה, וזאת בין היתר לנוכח התנהלותם של המתלוננים אשר אינה נקיה מספקות, לנוכח נסיבותיו האישיות של המבקש, לנוכח חלוף הזמן מיום תחילת ביצוע העבירות, וכן לנוכח העובדה כי המקרה הנוכחי קדם מבחינה כרונולוגית לעבירות האחרות שבהן הורשע המבקש.

המבקש ערער על פסק דינו של בית הדין המשמעתי הארצי לבית המשפט המחוזי בירושלים, אשר דחה את ערעורו של המבקש על הכרעת הדין, וקיבל בחלקו את ערעורו של המבקש על גזר הדין. לגבי הכרעת הדין, נקבע בין היתר כי אין בידי המבקש טענה של ממש העשויה להצדיק התערבות בעבירות בהן הורשע. לגבי גזר הדין, נקבע בין היתר כי יש מקום למיתון מסוים בעונשו של המבקש, הואיל וגזר הדין שניתן בבית הדין המשמעתי המחוזי התבסס, כעניין שאינו צדדי, על נושא אי ביצוע פסק דינו של בית משפט השלום על ידי המבקש, החורג מן הנטען בכתב הקובלנה, בעוד שקיים ספק האם ניתנה למבקש הזדמנות הולמת להתגונן מפני טענה זו. אי לכך, נקבע כי יש להפחית מעונש ההשעיה בפועל שהושת על המבקש, כך שהוא יועמד על תקופה של 2 חודשים.

מכאן בקשת רשות הערעור שהוגשה לעליון, בה בין היתר שב וטוען המבקש נגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין המחוזי, ונגד חומרת העונש שהוטל עליו.

לאחר העיון בבקשה הגיע בית המשפט העליון למסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. כידוע, בקשות רשות ערעור הנוגעות להליכים משמעתיים של לשכת עורכי הדין מגיעות לבית משפט זה לאחר שנבחנו לפני שלוש ערכאות ("גלגול רביעי"). בהתאם, רשות ערעור במקרים מעין אלה ניתנת במשורה, בגדרי "מהדורה מחמירה" של הלכת חניון חיפה הידועה, כדבריו של השופט רובינשטיין בבר"ש 1958/09 עו"ד ברי נ' הועד המחוזי של לשכת עוה"ד בתל אביב, פסקה ז (10.5.2009). בענייננו, ברי כי לא מתעוררת כל שאלה כאמור ומכאן שדין הבקשה להידחות לפי החלטת בית המשפט העליון כאמור.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.