יום שלישי, 3 במרץ 2020

בג"צ דחה עתירת אזרחית בורמה

בג"צ דחה בקשת רשות ערעור על שתי החלטות ביניים שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ביום 20.2.2020 (עמ"ן 51985-02-20) – האחת מפי השופטת ע' זינגר והשנייה מפי רשמת בית המשפט המחוזי השופטת ת' בר-אשר. ההחלטות ניתנו במסגרת הליך הערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 4.2.2020 (ערר (י-ם) 6223-18, הדיין מ' דורפמן).
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20 
בפתח הדברים יוער בקצרה כי המבקשת היא אזרחית בורמה, וכי בית הדין לעררים קבע כי עליה לעזוב את ישראל לא יאוחר מיום 4.3.2020. המבקשת ערערה על כך כאמור לבית המשפט המחוזי, וכן הגישה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון לצורך כך. על-פי האמור בבקשת רשות הערעור, רשמת בית המשפט המחוזי דחתה את הבקשה למתן פטור כאמור אף מבלי לבקש את תגובת הצד שכנגד. בנוסף לכך, המבקשת הגישה בקשה למתן צו ביניים במסגרת הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי. בהקשר לכך נטען בבקשת רשות הערעור כי השופטת ע' זינגר קבעה בהחלטתה שעל המבקשת לעזוב את ישראל עד ליום 4.3.2020. אקדים ואומר כבר עתה כי תיאור זה של הדברים אינו מדויק.

בקשת רשות הערעור מכוונת כלפי שתי ההחלטות שהתקבלו בעניינה של המבקשת, ונטען בה כי יש להתערב בשתיהן.
דין בקשת רשות הערעור להידחות על שני ראשיה, קודם כל משום שעיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי זו לא דקה פורתא בהתייחסותה להחלטות שניתנו.
הבקשה למתן פטור מאגרה ומהפקדת עירבון נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי מן הטעם שלא נתמכה בתצהיר כדין, וזה היה גם הטעם לכך שלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד. מעבר לכך אף צוין בהחלטה כי הבקשה שהוגשה לא כללה כל התייחסות לסיכויי הערעור או למצבה הכלכלי של המבקשת, כנדרש. בשבועיים שחלפו מאז ניתנה ההחלטה, המבקשת לא הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר הנתמכת בתצהיר מתוקן, ואף אין כל אינדיקציה לכך שהגישה ערעור על החלטת הרשמת.
בכל הנוגע לבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי למתן צו ביניים יובהר כי החלטתה של השופטת זינגר לא הורתה על גירושה של המבקשת – לא ביום 4.3.2020 ולא בכלל. ההחלטה אך התייחסה למועד זה, שנזכר גם בהחלטת בית הדין לעררים, בקוצבה למדינה מסגרת זמנים קצרה להגשת תגובה. זאת ועוד, המדינה הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי את האפשרות ליתן צו ביניים שיאסור על הרחקתה של המבקשת עד להכרעה בערעור. וטרם ניתנה החלטה בבקשה למתן צו ביניים.
למעשה, ההחלטה העדכנית ביותר הנוגעת לעניינה של המבקשת כלל לא הוזכרה בבקשה דנן. ביום 1.3.2020 ציין בית המשפט המחוזי כי אף הערעור שהגישה המבקשת ואשר פתח את ההליך כולו לא נתמך בתצהיר כדין. בהתאם לכך הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להגיש תצהיר מתוקן ולשלם את האגרה והפיקדון שנקבעו עד ליום 4.3.2020 שאם לא כן ערעורה יימחק.
בנסיבות אלה ולנוכח כל שפורט לעיל לא ניתן כאמור לקבל את בקשת רשות הערעור, וזאת חרף ההבנה למצבה של המבקשת שאינו פשוט.
יחד עם זאת, משהבקשה הונחה על שולחנו של בג"צ אך כעת ולנוכח יום השבתון שחל אתמול לרגל הבחירות הכלליות, ניתנה למבקשת שהות קצרה נוספת להגיש לבית המשפט המחוזי את שנדרש ממנה, וזאת עד ליום 8.3.2020. זכויותיה של המבקשת בכל הנוגע להגשת בקשות לבית המשפט המחוזי כמובן שמורות לה.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.


יום שבת, 25 בינואר 2020

נועם קוריס סיקור פיגוע טרור


חיסול סולימאני ואיומי אירן על נקמה אכזרית, או סיקור של פיגוע רב נפגעים במרכז העיר המרכזית, במזרח התיכון, בארה"ב או באירופה, ארגון טרור רצחני, קיצוני יותר מקודמיו, אמירות חריפות של ראשי המדינה, התייחסות וסיקור בינלאומיים ותמונות קשות, קורעות לב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
נועם קוריס - כותב בישראל היום!
נועם קוריס – כותב במקור ראשון
נועם קוריס כותב בערוץ 20

אם או בלי קשר ישיר, נטען או מוכח לאיראן, אם או בלי אמירות מלחמתיות מטהרן שצוטטו מפיו של רוחאני או חמינאי או סולימני שבכלל בינתיים חוסל, מסתבר שסיקור באינטרנט או באמצעי התקשורת, של פיגוע טרור מחריד, מזעזע ובלתי צפוי מושך את התעניינות הגולשים והרייטינג ומזנק מהר למדי לראש טבלת תוצאות החיפוש באינטרנט של אותו סיקור בזמן אמת. בדרך כלל סיקור כזה גם נותר שם - בראש טבלת החיפושים במילים הרלבנטיות למשל של העיר או האתר בו הוא קרה, גם לאחר שעובר זמן.

זה לא משנה אם תשודר תמונה של הציוץ מהטוויטר של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ או לפיגוע הטרור המתועב או אולי סרטון של ראש הממשלה בישראל בנימין נתניהו בקשר לאותו אירוע נורא. יצטרפו עוד פוטסים ותגובות ברשתות החברתיות, שיתופים ופרשנויות מקושרות של רוני דניאל יחד עם ניר דבורי או אמנון אברמוביץ', ועוד תגובות שיקושרו לאירוע של בני גנץ, אביגדור ליברמן, יאיר לפיד, אהוד ברק- ומי לא ?!


תוצאות שליליות בגוגל, תיאורים של אירועים קשים, סיפורים קורעי לב, ימשכו בדרך כלל יותר תשומת לב ותנועה מתוצאות חיוביות או ניטרליות ואומנם רבים מהמומחים לניקוי תוצאות בגוגל מעדיפים להמליץ על אסטרטגיית דחיקת תוצאות שליליות על פני פעולות שמטרתן להסיר תוצאות שליליות מגוגל לחלוטין, למרות שלעיתים זה דבר אפשרי.
להבדיל מהחקיקה באירופה הרי שהמחוקק בישראל לא קבע בינתיים חוקי הגנה בעניין כך שלא בטוח שבית המשפט הישראלי יביא את ישועת הפרט בנושא. לא מזמן קבע בימ"ש שבהתייחס למנוע החיפוש גוגל, הרי ש"מנוע החיפוש אינו יוצר תוכן בעצמו, והמידע מוכנס באופן אוטומטי למנוע החיפוש של גוגל ולא יכול מבחינה מעשית לעבור בדיקה מקדמית של גורם אנושי אשר יבדוק את אותו מידע".

אבל מה לעשות שבמציאות, רובנו אן לא כולנו מבצעים חיפושי גוגל לגבי שמותיהם של אנשים מסוימים שאנו פוגשים בדרכנו, במסגרת יחסי עבודה או יחסים אישיים והעדפות החיפוש שלנו בגוגל לעיתים, קובעות הרבה לגבי ההחלטות שאנחנו מקבלים.
י’ למשל, הגיעה אלי להתייעצות בנוגע לסיפור ישן מלפני יותר מ- 15 שנים אשר עדיין רודף אותה יום-יום, שעה שעה, והיא במצוקתה לא יודעת מה לעשות.
מסתבר שבעבר, לפני יותר מ- 15 שנים, נחשדה י’ בנושא פלילי מסויים. היא נחשדה, נחקרה במשטרה והחשדות נגדה במלואם הופרכו כבר אז, שכן האמת הייתה שהיא לא עשתה שום דבר רע.
עוד מסתבר, שבזמנו כאשר היא נחשדה ונחקרה, סוקר העניין על ידי אתר חדשות מוביל, כאשר בכותרת הכתבה באותו אתר התנוסס שמה המלא בליווי כיתוב מאוד לא מחמיא, על כך שהיא חשודה בפלילים ונחקרה במשטרה.
אין לי’ שום טרוניה כמובן כנגד משטרת ישראל, שכן המשטרה אז עשתה את עבודתה, בדקה טענות ועד מהרה הגיעה למסקנה שהטענות כנגד י’ הינן עורבא ופרח ואין בהן כלום.
בזמנו גם, ובזמן אמת, היה סביר לפרסם את דבר החשדות והחקירה של י’, והחקירה באמת התקיימה, כך שבעצם לא היה בכתבה שום הוצאת דיבה.
אתר חדשות מוביל זה שכולנו מכירים, הוא אתר אינטרנט חזק במיוחד, הכי חזק בישראל נכון לכתיבת שורות אלו. גוגל שכולנו מכירים, מאוד אוהב את הפרסומים באתר החדשות הזה ונותן לו גם עדיפות משמעותית בכל חיפוש שמתבצע באמצעותו.
יוצא מכך, שהיום, יותר מ- 15 שנים אחרי שי’ נחשדה, 15 שנים אחרי שהחשדות נגד י’ הופרכו, עדיין כאשר מקישים את שמה של י’ בגוגל התוצאה הראשונה שגוגל מפנה אליה, היא איך לא, הכתבה באתר החדשות שבה מופיעה שמה של י’ ועובדת החשדות נגדה.
את גוגל וגם את אתר החדשות לא מעניין שהחשדות נגד י’ נגנזו כבר מזמן וגם את אף אחד לא מעניין שהדברים מפורסמים בלשון הווה ולא בלשון עבר והתוצאה החד משמעית היום היא, שכאשר ילידה של י’, תלמידיה של י’ בתיכון, הורי תלמידיה וכל אחד אחר שמקיש את שמה בגוגל- נחשף דבר ראשון ועיקרי לכותרת- כאילו י’ חשודה- עדיין.
אז נכון שלפי החוק היבש אין חובה על אתר החדשות להסיר כתבה שהייתה “אמת לשעתה”, ונכון שי’ יכולה לפנות לאתר החדשות לפי חוק איסור לשון הרע, ולדרוש שתפורסם כתבה נוספת לפיה החשדות נגנזו, אבל בפועל ברור, שהכתבה הראשונה תמיד תמשוך יותר עניין ושתמיד בגוגל תשאר התוצאה הראשונה- תוצאה כאילו י’ בחקירות משטרה.
אני מניח שהבעיה של י’ היא בעיה של רבים ובאירופה למשל נחקקו חוקים בדבר “הזכות להישכח” מגוגל בעוד בארץ הייתה הצעת חוק דומה, שלא התקבלה.
האינטרנט הוא מקום חדש יחסית, אבל אני מניח גם, שזה רק עניין של זמן, עד שיבינו גם בישראל, שאין שום היגיון שעל עבירות חמורות ונוראיות מסוג פשע יש התיישנות לפי חוק, כך שהמשטרה למשל מנועה מלמסור מידע על פשע שביצע עבריין מורשע אם עברו 10 שנים מאז העבירה, ואילו כאשר יש רק “כתבה” באתר החדשות המוביל ולא צריך אפילו לפנות לרשויות בשביל המידע- אז לעולם אין התיישנות ולעולם המידע יוצג כנגד י’, בתור המידע הראשון שכל אדם ידע עליה.

בעניין דומה, מישהי אחרת שאיזה פלוני כתב נגדה בבלוג באינטרנט ובו הפליא כנגדה באמירות קשות, רמיזות בעייתיות, פרשנויות מגמתיות וכל מיני פרסומים, שיש מי שיאמר שיש בהם לשון הרע ויש מי שסתם יגיד שהם מבישים ומטרידים ועל ידי רכלנות, ירידה נמוך ושימוש חוזר בשמה של המישהי ועוד כמה דפוסים יחד עם אובססיביות, יצרו יחד מצב שבו כל מי שהקיש את השם של המישהי בגוגל, הגיע בתוצאה הראשונה לאותו בלוג באינטרנט, שתוחזק באובססיביות, על ידי אותו הפלוני.
זמן קצר אחרי ש הבלוג הזה נגד המישהי הוסר, ואחרי שהיא חגגה ושמחה, והיא שאלה אותי מה דעתי לגבי כל האיזכורים שאותו פלוני אובססיבי פיזר נגדה באינטרנט, "איך נפתרים מהם?" היא שאלה.
השאלה שלה הזכירה לי סיפור מספר שכתבה מדונה על מיסטר פיבודי והתפוחים, היא סיפרה בפתח ספרה, שההשראה לספר באה מסיפור בן כ - 300 שנה, שסיפר לה המורה שלה לקבלה. והוא במקור חופר על ידי הבעל - שם - טוב (הבעש``ט), שהקדיש את חייו ללימוד ולעזרה לזולת.
הסיפור מספר על רב מסוים, שלאור טעות בפרשנות של ילד אחד, עיירה שלמה נשטפה בלשון הרע נגדו מבלי שניתנה לו האפשרות אפילו להתייחס וכאשר לאחר שהתבררו העובדות לאותו הילד והסתבר שאותו רב שילם מראש על תפוחים שנטל ממר פיבודי ולא גנב אותם, ביקש הילד לכפר על מעשיו ואותו הרב העלה את הילד על הר גבוה, וקרע לגזרים כרית נוצות גדולה שנטל עימו.

אין ספור הנוצות שהתפזרו ברוח החזקה מראש ההר, התפזרו בכל הכפר והמרחבים שסביבו. "גזרי הנוצות שהתפזרו לכל עבר", אמר הרב, "הן גזרי לשון הרע שפורסמו והרכילויות", עכשיו רק צריך לאסוף אותן חזרה אל תוך ציפת הכרית.

משרד עורכי דין נועם קוריס מאז שנת 2004, עו"ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן.