בג"צ דחה בקשת רשות ערעור על שתי החלטות ביניים שנתן בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים ביום 20.2.2020 (עמ"ן 51985-02-20) – האחת מפי השופטת ע' זינגר והשנייה מפי רשמת בית המשפט המחוזי השופטת ת' בר-אשר. ההחלטות ניתנו במסגרת הליך הערעור שהגישה המבקשת על החלטתו של בית הדין לעררים לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 (להלן: בית הדין לעררים) מיום 4.2.2020 (ערר (י-ם) 6223-18, הדיין מ' דורפמן).
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:
עו"ד נועם קוריס - כותב בישראל היום
נועם קוריס- קבלו נוסחה למיליון הראשון
עו"ד נועם קוריס כותב בערוץ 20
בפתח הדברים יוער בקצרה כי המבקשת היא אזרחית בורמה, וכי בית הדין לעררים קבע כי עליה לעזוב את ישראל לא יאוחר מיום 4.3.2020. המבקשת ערערה על כך כאמור לבית המשפט המחוזי, וכן הגישה בקשה למתן פטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון לצורך כך. על-פי האמור בבקשת רשות הערעור, רשמת בית המשפט המחוזי דחתה את הבקשה למתן פטור כאמור אף מבלי לבקש את תגובת הצד שכנגד. בנוסף לכך, המבקשת הגישה בקשה למתן צו ביניים במסגרת הערעור שהגישה לבית המשפט המחוזי. בהקשר לכך נטען בבקשת רשות הערעור כי השופטת ע' זינגר קבעה בהחלטתה שעל המבקשת לעזוב את ישראל עד ליום 4.3.2020. אקדים ואומר כבר עתה כי תיאור זה של הדברים אינו מדויק.
בקשת רשות הערעור מכוונת כלפי שתי ההחלטות שהתקבלו בעניינה של המבקשת, ונטען בה כי יש להתערב בשתיהן.
דין בקשת רשות הערעור להידחות על שני ראשיה, קודם כל משום שעיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי זו לא דקה פורתא בהתייחסותה להחלטות שניתנו.
הבקשה למתן פטור מאגרה ומהפקדת עירבון נדחתה על-ידי רשמת בית המשפט המחוזי מן הטעם שלא נתמכה בתצהיר כדין, וזה היה גם הטעם לכך שלא נתבקשה תגובת הצד שכנגד. מעבר לכך אף צוין בהחלטה כי הבקשה שהוגשה לא כללה כל התייחסות לסיכויי הערעור או למצבה הכלכלי של המבקשת, כנדרש. בשבועיים שחלפו מאז ניתנה ההחלטה, המבקשת לא הגישה לבית המשפט המחוזי בקשה לעיון חוזר הנתמכת בתצהיר מתוקן, ואף אין כל אינדיקציה לכך שהגישה ערעור על החלטת הרשמת.
בכל הנוגע לבקשה שהוגשה לבית המשפט המחוזי למתן צו ביניים יובהר כי החלטתה של השופטת זינגר לא הורתה על גירושה של המבקשת – לא ביום 4.3.2020 ולא בכלל. ההחלטה אך התייחסה למועד זה, שנזכר גם בהחלטת בית הדין לעררים, בקוצבה למדינה מסגרת זמנים קצרה להגשת תגובה. זאת ועוד, המדינה הותירה לשיקול דעתו של בית המשפט המחוזי את האפשרות ליתן צו ביניים שיאסור על הרחקתה של המבקשת עד להכרעה בערעור. וטרם ניתנה החלטה בבקשה למתן צו ביניים.
למעשה, ההחלטה העדכנית ביותר הנוגעת לעניינה של המבקשת כלל לא הוזכרה בבקשה דנן. ביום 1.3.2020 ציין בית המשפט המחוזי כי אף הערעור שהגישה המבקשת ואשר פתח את ההליך כולו לא נתמך בתצהיר כדין. בהתאם לכך הורה בית המשפט המחוזי למבקשת להגיש תצהיר מתוקן ולשלם את האגרה והפיקדון שנקבעו עד ליום 4.3.2020 שאם לא כן ערעורה יימחק.
בנסיבות אלה ולנוכח כל שפורט לעיל לא ניתן כאמור לקבל את בקשת רשות הערעור, וזאת חרף ההבנה למצבה של המבקשת שאינו פשוט.
יחד עם זאת, משהבקשה הונחה על שולחנו של בג"צ אך כעת ולנוכח יום השבתון שחל אתמול לרגל הבחירות הכלליות, ניתנה למבקשת שהות קצרה נוספת להגיש לבית המשפט המחוזי את שנדרש ממנה, וזאת עד ליום 8.3.2020. זכויותיה של המבקשת בכל הנוגע להגשת בקשות לבית המשפט המחוזי כמובן שמורות לה.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי ותביעות ייצוגיות מאז שנת 2004.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה