עורכי דין ומגשרים

יום שבת, 21 בנובמבר 2015

אם משהו מחפש אותי/ עו'ד נועם קוריס... - TheMarker Cafe

אם משהו מחפש אותי/ עו'ד נועם קוריס... - TheMarker Cafe


פתאום נזכרתי בפוסט SEO ייחודי שכתבתי לפני כמה שנים, ועוד הרבה לפני שצצו להם עוד תופעות חדשות ברשתות החברתיות. 

באופן כללי שיטות הפעולה ב SEO באינטרנט הקלאסי דומות למדי לשיטות ה'פוש' במדיה החברתית למרות שאת הפוסט הבא כתבתי עוד הרבה לפני שאיזה אובססיבי שם לעצמו לשליחות (לכאורה?) לנסות להטריד אותי ובעיקר לנסות להכפיש אותי באינטרנט.





אם מחפשים היום בגוגל את השם המלא שלי (נועם קוריס) מוצאים אלפי עמודי אינטרנט, בלוגים וקבוצות פייסבוק, שהוכנו במיוחד בכדי לנסות להשיג את תשומת ליבי, לצערי על ידי הררי הכפשות נגדי, אשר בינתיים עדיין נדונות במסגרת תביעת דיבה שהגשתי נגד אותו פלוני על סך של מיליון ורבע ש"ח.


בינתיים, אם משהו מחפש אותי או מידע על משרד עורכי הדין שבבעלותי, אז אפשר למצוא את 'אותי' האותנטי, ברשתות החברתיות, כאן:  

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
          עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com


אז זה הלך בערך ככה:


נועם קוריס – על חופש הביטוי, גוגל וקידום אתרים

לפני כמה חודשים נכחתי בפגישה מוזרה ואפילו הזויה, בפגישה היה איזה מישהו שטען בהתרסה שהוא מקדם האתרים הכי טוב במדינת ישראל, בעיקר הוא טען שהוא מתמחה בקידום אתרים של עורכי דין.
אותו אדם הזוי ניסה לשכנע אותי בכל דרך שהוא מקדם האתרים הכי טוב ושאין בכל ישראל מישהו יותר טוב ממנו או אפילו שמתקרב לרמתו. בכלל הוא ניסה לטעון שהוא כל כך תותח בתחום שכל עורך דין היה רוצה לשכור את שירותיו לקדם לעצמו את האתר. נקודה.
כבר שמעתי סיפורים או אגדות על מקדמי אתרי אינטרנט שקידמו את שמו של מנכ"ל חברה זו או אחרת במנוע החיפוש של גוגל, בכדי להשיג את התוצאה בעמוד הראשון של גוגל במנוע החיפוש, וכך להשיג מהלקוח הפוטנציאלי תשומת לב בכדי שישכור את שירותיהם.
האמת, אני יכול להבין את ההיגיון, הלקוח הפוטנציאלי מקיש את שמו בגוגל ובעמוד הראשון הוא רואה את ששמו, הוא בודק במה מדובר ואותה החברה שמנסה למכור לו קידום אתרים באמת הצליחה להשיג את תשומת ליבו.
בכל מקרה באותה הפגישה ולאחריה, אותו אדם שטען בפני שהוא מקדם האתרים הכי טוב בישראל רצה להוכיח לי שהוא באמת כזה טוב בקידום אתרים באינטרנט.
אוי כמה מאמצים טיפשיים וחסרי פרופורציות הוא עשה, כבר בהתחלה הוא קנה שם מתחם, (דומיין) עם השם המלא שלי (נועם-קוריס) ועוד מהיקרים... בשפה העברית ועם סיומת קום.
באתר האינטרנט שהקים לכבודי על הדומיין עם השם שלי, נועם-קוריס.. הוא הכניס את שמי שוב ושוב בצורה סזיפית וחוזרת ללא שום סדר, בלי קשר מינימאלי בין המילים ובלי אסטטיקה בסיסית, ממש ככה:
"הבלוג של נועם קוריס או שלא הבלוג של נועם קוריס או הבלוג של נועם קוריס לכאורה ולכאורה נועם קוריס והבלוג של נועם קוריס נועם קוריס עורך דין עו"ד נועם קוריס נועם קוריס עו"ד נועם קוריס נועם או נועם קוריס הוא נ. קוריס או נועם קוריס הוא נועם קוריס ה- עורך דין עו"ד נועם קוריסנועם קוריס הוא עורך דין מגניב נועם קוריס רואה קיר קורס וקורא לנועם קוריס ממשרד קוריס נ. קוריס שיציל מהקיר הקורס כי נועם קוריס הוא עו"ד נועם קוריס משרד עורכי דין נ. קוריס הוקם על ידי עו"ד נועם קוריס וקוריס נועם הוא נועם קוריס קוריס קוריס נועם נועם אילו הייתי נועם קוריס או נועם קוריס אילו הייתי, נועם קוריס אוכל קוראסון קורסון אוכל נועם קוריס, כי נועם קוריס אוהב לאכול קוראסנים או אולי נועם קוריס לא אוהב לאכול קוראסונים נועם קןריס בתל אביב נועם קוריס בפריז, נועם קוריס הולך ליד קיר אם תחפש את נועם קוריס אז תמצא את נועם קוריס במשרד עורכי דין נועם קוריס או נ. קוריס...שמכירים אותם כמשרד קוריס או כעורכי דין נ. קוריס"
בתור מקדם אתרים מיומן ובכדי ללכוד גם תוצאות חיפוש טועות שיכולות להיות קשורות בדרך כולשהי אל השם שלי, למשל במקרים שהגולשים הקלידו את שמי עם טעויות בהקלדה, אותו מקדם אתרים הזוי כתב את שמי שוב ושוב בשם חופש הביטוי הנודע, גם עם עשרות טעויות מכוונות וכל מיני עוויתות וגרסאות מגוחכות ומוזרות, למשל:
"קוריפ נועם נועם קוריסססס נועם טור נועם חומסקי נועם לניר נועם קוריסדיס נועם קודיס נועפ קוריס נועם קורים נועם קוריץ נוועם קוריס קווריס נועם נעם קוריס נועם קורייס הוא נעם קוריס או נועם קוריס רוצה להיות קוריס נעם הוא עורך דין קורס בקוריס נועם קוריס נועם יעביר קורס בנושעם נועם קוריס נועםם קוריס נועם קוריסס נועם קורים נוועם קוריס נועם קוריס נ קורס נ קוריסס נועם קוריסק קריס קוריסים קוריסון קוריסו נוטם קוריס נורם קוריס נןעם קוריס נועם קוריצ קוריסלו נועם קוריס נועם רותם נועם קניאל קוריססס נ. קוריס קוריס נוע אם נעם קוריס הוא נועם קוריס אז נעם קוריס הוא נועם קוריס נעם קרויס נועם קרויס נועם קוריסי נועם קוריאט ניר קוריס קוריס קורסון נועם קוריס נועםקוריס קוריסנועם..."
אותו מקדם אתרים אובססיבי המשיך לנסות להרשים אותי יום וליל ונכנס לאינספור פורמים טוקבקים וקבוצות באינטרנט, רק בכדי להציף בתגובות לא רלוונטיות שנושאות את שמי "נועם קוריס", יחד עם המוני קישורים חוזרים לאתר הפיקטיבי שהקים לכבודי בכתובת נועם-קוריס.קום.
האמת (ומבלי לפגוע בזכויותיי) שזה ממש הצחיק אותי, מאז שאותו אדם הזוי החליט לקדם את האתר הפיקטיבי שלו לעמוד הראשון בגוגל בחיפושים הנושאים את השם "נועם קוריס", התחילו הגולשים למצוא את שמי בכל מקום באינטרנט עם קישור לאתר שלו. נועם קוריס נועם קוריס בטוקבק כזה ונועם קוריס בקבוצה אחרת, נועם קוריס בפורום תביעות ייצוגיות נועם קוריס בפורום כלכלה, נועם קוריס בפורום נדל"ן, נועם קוריס בפורום חיילים משוחררים, נועם קוריס בפורום סטודנטים, נועם קוריס בפורום נשואים ונשואות, נועם קוריס בפורום גרושים גרושות, נועם קוריס בפורום מחשבים ואינטרנט, נועם קוריס בפורום דיני עבודה וזו רק ההתחלה...
בכל מקרה, ברור שלא שכרתי את שירותיו של אותו מקדם אתרים מגוחך ואובססיבי שלא מסוגל להקפיד ולו על קמצוץ של טוב טעם או מינימום היגיינה וירטואלית.
ביני לביני היה נראה לי אפילו שהבת שלי בת ה- 6 שלומדת בכיתה א' יכולה לכתוב תכנים לאתר האינטרנט שלי או תגובות באופן כללי, שיהיו מנוסחות ברמה גבוהה ואיכותית  יותר מיכולותיו של המקדם ההזוי...
אותו מקדם הזוי ואובססיבי לא התייאש כל כך מהר והמשיך לקדם ולקדם את האתר שנושא את שמי (נועם קוריס.קום) מתוך נחישות לא מובנת להוכיח לי שגוגל הוא לא יותר מרובוט טיפש שמכניס לעמוד הראשון בתוצאות החיפוש בו אתר אינטרנט שכל מה שיש לו להציג זה את שם הערך שאותו חיפש הגולש, במגוון ואריאציות שונות וחסרות עניין או תוכן ממשי.
מסתבר, שבניגוד לגולשים בשר ודם גוגל אוהב ומציג אתרים שכל מה שיש להם להראות זה משהו בסגנון הזה:
"נועם-קוריס, קוריס נועם עו"ד נועם קוריס, נועם קוריס או נועם קוריס ויש לו משרד שקוראים לו נ. קוריס עו"ד נועם קוריס ועורך דין נועם קוריס הוא עורך דין מגניב כי נועם קוריס רוצה להיות נועם קוריס ושמח שהוא נועם קוריס ולא נועם קוריס לכאורה אז כשנועם קוריס מסתכל במראה הוא רואה את נועם קוריס שמסתכל עליו מהמראה בחזרה..."
עבר עוד זמן ודעתי מטבעם של דברים לא השתנתה בנוגע למקדם האתרים ההזוי שקידם את האתר הפיקטיבי באובססיביות ילדותית במיוחד. בכל מקרה, לא אישרתי לאותו אדם לעשות שימוש בשמי או לקדם את האתר הפיקטיבי שלו או כל אתר אחר שקשר אל שמי.
לאחרונה הופתעתי לגלות שמקדם האתרים המעוות התחיל לקדם באתר הפיקטיבי שהקים תחת שמי מספר עורכי דין אחרים, דוגמת עו"ד יהונתן קלינגר השנוי במחלוקת שמפעיל לעצמו בלוג בשם 2jk.org ואתר אינטרנט נוסף בשם jonathanklinger.com , באתר שנושא את שמי קודם גם אתרו של עו"ד אביב איילון (שמפעיל את אתר דיני רשת לצד הטור שלו בYNET.
את עו"ד יהונתן קלינגר ועו"ד אביב איילון לא שאלתי עדיין האם הם חושבים שזה חוקי ונכון שמקדמים את האתרים שלהם בכאלו שיטות הזויות ובעזרת השם שלי וחוץ מזה, גם לא ברור לי למה החבורה, עו"ד יהונתן קלינגר ועו"ד אביב איילון נעזרים בקידום אתרים כל כך מגוחך, נמוך ולא מכובד, כמו זה שנעשה על ידי מקדם האתרים ההזוי.
נכון שיש מי שיאמר שאותו הזוי שמקדם אתרים של עורכי דין אכן הראה לעולם שהאתר נועם קוריס.קום שמכיל אינספור וריאציות לא מובנות של השם נועם קוריס וקוריס נועם הגיע לעמוד הראשון בגוגל. אבל מלבד העובדה שזה מאוד מחמיא שפותחים לכבודך אתר ופתאום זה גורם לך להרגיש מאוד חשוב, הרי שלדעתי אתר אינטרנט כזה ממילא לא באמת מעניין את הגולשים בשר ודם ולאורך הזמן ודרך השיפור במנוע החיפוש של גוגל, אתר כזה גם לא יעניין את הרובוט של גוגל...
אני כשלעצמי מניח שאת הגולשים בשר ודם שמחפשים את השם שלי, "נועם קוריס" במנוע החיפוש של גוגל יותר מעניין לראות את הבלוג האותנטי של נועם קוריס, או את הסקירות של תיקים מעניינים בהם טיפל משרד נ. קוריס ושות'  ואפילו קצת נוסטלגיה על הימים של נועם קוריס באגודת הסטודנטים תהיה יותר מעניינת מאוסף הוריאציות המקרי והצירופים האקראיים של השם נועם קוריס.
אחרי שכתבתי טיוטה לפוסט הזכירו לי חברים, שגם אתר משרד עורכי דין נועם קוריס או מאמרים שכתב נועם קוריס בדה מרקר, אקדמיקס, ורידר, או מאמרים ב – y-net כלכליסטוואלהNRG או דה מרקר שנכתבו עליו יותר יעניינו את הגולש הסביר מאשר אוסף הוריאציות של השם נועם קוריס, שמופיעות באתר הפיקטיבי.
נראה גם, שמצגות של משרד נועם קוריס, נניח בנושא הרפורמה בהוצאה לפועל, מה יש לנועם קוריס לומר על רשת פייסבוק או האזור והפוסטים של נועם קוריס בקפה דה מרקר, כמו גם - פרוטוקולים מועדת הכנסת בנושא חוק התקשורת או דיני המדע או חוק הגנת הפרטיות, בהם נועם קוריס השתתף - כל אלו יעניינו יותר, את הגולשים האנושיים.
סביר להניח לפי אותו היגון שגולש דובר אנגלית, יתעניין בהמלצת הנספח הכלכלי הישראלי בהונג קונג שבחר להמליץ על שירותי משרד Noam Kuris, לחברות במזרח הרחוק שמעוניינות לעשות עסקים בישראל או רק לקבל בנושא יעוץ משפטי. גולש דובר אנגלית ימצא יותר עניין גם בקטגורית Noam kuris בבלוג, משיוכל למצוא באוסף וריאציות לא ברור של השם שלי noam kuris, kuris noam, noam kuris lawyer


הרי בסופו של יום, גוגל זה רק גוגל וגולשים שהם בני אדם הם גולשים שהם בני אדם והמסקנה הבלתי מעורערת היא שהכל לטובה והכל באהבה ושיהיה בהצלחה לעורכי הדין השונים ולכל מקדמי האתרים, הטובים והטובים יותר.

עוד אודות עו"ד נועם קוריס:



נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס

יום חמישי, 12 בנובמבר 2015

הסכם ממון/ מאיר סגל משרד עו"ד נועם קוריס ושות'...

בס"ד
הסכם ממון/ מאיר סגל משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

הסכם ממון הינו הסכם בכתב המסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג. הסכם ממון טעון אישור בית המשפט או בית הדין. רק בהתקיים תנאים מסוימים יהא להסכם הממון תוקף על פי חוק יחסי ממון - כל הפרטים.


עוד אודות מאיר סגל...

שימוע לפני הגשת כתב אישום

נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/45180">סיון דואני


</a>

שימוע לפני הגשת כתב אישום

סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב- 1982, מעגן את זכות השימוע לפני הגשת כתב אישום

אדם הנחקר במשטרה בחשד לביצוע עבירת פשע (עבירה שדינה מעל 3 שנות מאסר) נמצא בסטאטוס "חשוד".

את תיק החקירה מעבירה המשטרה עם המלצה באשר להגשת כתב אישום לתביעה (תביעות משטרתיות/ פרקליטות) על מנת שיבחנו את חומר החקירה שנאסף.

בזמן העברת תיק החקירה לרשויות התביעה יש ליידע את החשוד כי חומר החקירה בעניינו עבר לבחינת התביעה האם להגיש כתב אישום בעניינו אן אם לאו.

לחשוד הזדמנות להביא טענותיו בכתב בפני התביעה ולנסות לשכנע את התביעה להימנע מהגשת אישום כנגדו.

חשוד המיוצג ע"י עורך דין יכול באמצעותו להביא טענותיו בעל פה באמצעות שימוע פרונטאלי, אשר לפניו יקבל סנגורו את "ליבת חומר החקירה"- מרבית חומר החקירה שנאסף כנגד החשוד. דבר המאפשר לבחון לעומק את הבסיס עליו נסמכת התביעה בהחלטתה האם להגיש כתב אישום, וכן לבחון האם במסגרת הטיעונים בשימוע יש מקום להפנות את התביעה לראיות שאינן מצויות בידם הפועלות לטובת הלקוח ולהורות על המשך החקירה על מנת להגיע לברור האמת, ולניקוי החשדות כנגד הלקוח.

 

הרציונאל

הרציונל העומד בפני מתן זכות השימוע מובא בדברי ההסבר לחוק: "הצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס'26) (זכות השימוע) התשנ"ט-1999;

 "ההחלטה להעמיד אדם לדין, ובעיקר לגבי עבירות חמורות, היא החלטה רבת משמעות. בחברה שאנו חיים בה, די בכתב אישום, לבטח בעבירות חמורות, כדי לפגוע פגיעה קשה בנאשם. מסיבה זו מוצע להעניק את זכות השימוע למי שמרגע ההכרעה בעניינו ישתנה מעמדו בציבור."

אדם אשר הוגש נגדו כתב אישום הופך בן רגע מסטאטוס "חשוד" לסטאטוס "נאשם" ולכך נלוות השלכות רבות משמעות על חייו. ראשית, נאשם הוא מי שכנגדו החל הליך פלילי ממשי הכולל מעמד בפני בית המשפט. כמו כן לעיתים די בהגשת כתב אישום בלבד על מנת ששמו הטוב של אדם יפגע עוד טרם החל בירור האשמה ונתנה הכרעה בעניינו, כמו כן יש בכך פגיעה בפרנסתו ובמשפחתו.

 

זכות מהותית

זכות השימוע הוכרה בפסיקת בית המשפט העליון כזכות מהותית ולא טכנית בלבד.

זכות השימוע הוכרה בפסיקה כזכות יסוד מהותית הנתונה לחשוד טרם הגשת כתב האישום כנגדו והוכרה בפסיקה כ"זכות" העומדת בצידה של "חובת הידוע" המוטלת על הרשות התובעת לפני הגשת כתב האישום.

כך למשל בבג"צ 4175/06  הרב ראובן אלבז נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח' (ניתן ביום 29.5.06), נאמר על זכות השימוע:

 "הליך השימוע, המעוגן כיום בגדרי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי, מניח אפשרות לנחקר לשטוח את טענותיו במלואן, "ועל הגורם המחליט להאזין לדברים בנפש חפצה, ומתוך נכונות להשתכנע ככל שבדברים יש ממש".[...] מימושה של אפשרות זו פירושו מתן הזדמנות לנחקר להציג את מלוא הנתונים שבידיו קודם לקבלת החלטה סופית בדבר הגשת כתב אישום."

זכות השימוע חשוב שתינתן טרם ההחלטה בדבר הגשת כתב האישום ולא לאחריו. על התביעה להתייחס בכובד ראש  לטיעוני החשוד או בא כוחו, לבוא בפניהם כשהיא נכונה להקשיב ולהשתכנע ולא כשבליבה גמלה ההחלטה בדבר הגשת האישום.

 

אי מתן זכות לשימוע

אי מתן זכות השימוע לחשוד לפני הגשת כתב אישום בעניינו יכול להביא לביטול האישום.

טענה זו תישמע כטענה מקדמית במשפטו של נאשם (לאחר שהוגש כתב אישום) ותתברר ע"י בית המשפט.

כחלק מטענות מקדמיות העומדות בפני הנאשם תחילת משפטו, הטענה של אי עריכת שימוע נחשבת לאחר מטענות "הגנה מן הצדק" המעוגנות בחוק סדר הדין הפלילי בסעיף 149(10).

בשנים האחרונות נשמעות בבתי המשפט טענות רבות הנוגעות לזכות השימוע, ונאשמים רבים עומדים על זכותם המהותית אשר יש ביכולתה לשנות את מעמדם, ואין להקל ראש בפגם מהותי של אי עריכת שימוע לחשוד.

 

מדוע כדאי לנצל את זכות השימוע

זכות השימוע הוכרה כזכות מהותית בשל ההשלכות הפוטנציאליות של עריכתה על גורלו של אדם העומד בפני כתב אישום כנגדו.


מימושה של הזכות נותן לחשוד בעצם, בפעם הראשונה, להביא את טענותיו בפני הגורם שיחליט האם לעמדו לדין, מאפשר לו לטעון טענות הגנה ולהטיל ספק בלב התביעה באשר לאשמתו או לנחיצות שבהעמדתו לדין.

חשוד מיוצג ע"י סנגור אף זוכה לקיום שימוע בעל פה, בו נפגשים התביעה והסנגור ומתנהל שיח פתוח ובעל יכולת השפעה רחבה על דעתה של התביעה בהחלטתה.

כמו כן, סנגור ידרוש לפני השימוע את חומר החקירה המצוי בידי התביעה ועליו מתכוונת להתבסס. במצב זה בידי הסנגור יהיו הראיות, או לפחות עיקר הראיות הנוגעות לחשדות כנגד החשוד ויוכל הוא לבחון את עוצמתן ואת אמיתותן בחינה ראשונית ולבסס טענות לטובת החשוד על בסיסן.

סנגור ידע לציין בפני התביעה כי ישנן ראיות המוכיחות חפותו של החשוד או שיש בהן לפעול לטובת החשוד ואינן מצויות בידי התביעה או שלא נתנה להן חשיבות מספקת.  


 

עריכת שימוע- תוצאות

עריכתו של שימוע תוך ייצוג ע"י סנגור יכולה להוביל למספר תוצאות עיקריות


ייתכן והתביעה לא תשוכנע כלל באי נחיצותו של כתב אישום, ותחליט להגיש אישום כנגד החשוד על אף הנטען בפניה במקרה זה ישנה חשיבות רבה לטענות ולחשוד שיוחסו לחשוד שכן שימוע יכול להפחית מחומרת העבירה, להשפיע על העובדות הנטענות בסופו של דבר בכתב האישום.  ובכך לסייע לנאשם להתמודד אל מול כתב אישום חמור פחות.

קבלת דברי הסנגור ע"י התביעה והימנעות מהגשת כתב אישום.  הימנעות מהגשת כתב אישום יכול ותהיה מלווה בתנאים הנדרשים מהחשוד כגון: התחייבות לקבלת טיפול מקצועי, התחייבות שלא לבצע עבירה, הסדר מול המתלוננים שיערך באופן חופשי בין הצדדים ולשביעות רצונם וכד'.

השפעה על עילת סגירת תיק החקירה כנגד החשוד: ישנן מספר עילות סגירה אפשריות: חוסר עניין לציבור, חוסר אשמה, חוסר בראיות. שימוע בהחלט יכול להשפיע על עילת הסגירה באם יוחלט להימנע מהגשת אישום.

החזרת התיק לחקירה עקב מחסור ראייתי שהועלה במהלך השימוע וחוסרן של ראיות הפועלות לטובת החשוד. 


 

המידע המובא לעיל הינו כללי ואיננו מהווה משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.

 



מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=172291'> articles.co.il</a>

אין באמור בכדי להוות יעוץ משפטי
אודות משרד עו"ד נועם קוריס:

מאמרים פרי עטם של צוות משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד 
נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד 
נועה מאיר

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריסנועם קוריס