דנ"א על בקבוקי התבערה הובילו לכתב אישום

בית המשפט העליון דחה ערר של נאשם בהכנת בקבוקי תבערה שהושלכו על כוחות צה"ל בשועפט

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

ערר על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 18.1.2024, במ"ת 12328-01-24 (השופט י' מינטקביץ) אשר הורה על מעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

רקע

במוקד הפרשה – כניסת כוחות משטרתיים, יחד עם חוקרי זיהוי פלילי, בליל 23.11.2023, בשעה 02:00 לערך, לאזור מחנה הפליטים שועפאט במזרח ירושלים, לצורך חקירת זירת הצתה. עם תום הפעילות, ובמהלך נסיעתם לכיוון היציאה ממחנה הפליטים, יוּדו בקבוקי תבערה לעבר הכוח. בגין ייצור בקבוקי התבערה, הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו שלוש עבירות של ייצור נשק בלא רשות על-פי דין, לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977. בד בבד עם הגשת כתב האישום, ביקשה המשיבה להורות על מעצרו של העורר עד לתום ההליכים המשפטיים. הראיה לכאורה שהציגה המשיבה, היא דגימת דנ"א של העורר, שנמצאה על שלושה חלקי סרטים דביקים. שניים מהסרטים הדביקים הופרדו משרידי פיית בקבוק, וסרט דביק שלישי אוּתר דבוק לפיסת בד; חלקים אלו נכללו כולם בבקבוק התבערה, כחלק ממנגנון ההצתה.

בהחלטתו המפורטת והמנומקת מיום 18.1.2024, קבע בית המשפט המחוזי כי נתמלאו התנאים למעצר העורר עד תום ההליכים במה שנוגע לראיות לכאורה להוכחת המיוחס לו בכתב האישום, וסיכוי סביר להרשעתו. בתוך כך, דחה בית המשפט המחוזי את טענת העורר לפיה לא ניתן להתרשם מהופעת דגימת הדנ"א על שלושה מוצגים שונים, שכן המוצגים אוחסנו יחדיו, וזיהמו אלה את אלה אהדדי. נקבע כי – "מהראיות עולה, כי DNA של המשיב נתפס על שני סרטים דביקים שהיו על שרידי בקבוקי תבערה וכן על סרט דביק ופיסת בד שעליהם היו שרידי בנזין ומקורם בבקבוק תבערה שלישי. ניתנה התייחסות גם לטענות ב"כ [העורר], בדבר החשש כי DNA שהיה על מוצג אחד והגיע לשם בדרך תמימה זיהם את שני המוצגים האחרים, אך לא נמצא בסיס לחשש זה: אכן, שני שרידי הבקבוקים הוחזקו לזמן קצר בתוך אותה שקית מוצגים [...] אך מהראיות עולה כי ה DNA נתפס על הסרטים הדביקים, אשר הוסרו מפיות הבקבוקים והוחזקו בצלוחיות פטרי נפרדות וכך הועברו לבדיקה במעבדה [...]. בשים לב לכך שה DNA נתפס על הצד הפנימי של שני הסרטים, האפשרות שהוא הועבר ממוצג למוצג נראית לי קלושה – אך עניין זה דינו להתברר בפני המותב שישמע את תיק לגופו. [...] מעבר לכך, המוצג השלישי, פיסת בד ועליה סרט דביק שמקורם בבקבוק תבערה שלישי, נתפס והוחזק למן הרגע הראשון בשקית נפרדת [...] ועל כן אין שום אפשרות ש DNA הועבר בין מוצג זה לשניים האחרים". באשר לאפשרות שמקורה של דגימת הדנ"א בשימוש תמים של העורר, נקבע כי "גם אם ניתן היה לקבל בדוחק את האפשרות שלרוע מזלו של [העורר] אדם אחר השתמש בבקבוק ממנו שתה [העורר] על מנת להכין בקבוק תבערה, וכך נמצא ה DNA על הבקבוק, קשה מאוד לקבל את ההנחה לגבי שני בקבוקים – ובוודאי שלא ניתן לקבלה לגבי פיסת בד וסרט דביק שמקורם בבקבוק השלישי. משכך, הראיות הנסיבתיות מלמדות כי [העורר] ייצר את שלושת בקבוקי התבערה ועליו לסתור חזקה זו". עוד הוסיף בית המשפט המחוזי, כי בחינה מלאה של גרסת העורר תֵעשה במסגרת ההליך העיקרי, ואולם יש מקום כבר בשלב זה לציין ש-"חרף דברי [העורר], כי בעת יידוי בקבוקי התבערה הוא ישן בביתו, פלט שיחות הטלפון שלו מלמד כי בליל האירוע, הוא ניהל שיחות רבות לכל אורך הלילה, עד סמוך לשעה 5:00".

על רקע ממצאים אלה, קבע בית המשפט המחוזי כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת המיוחס לעורר בכתב האישום, וכי קיים סיכוי סביר להרשעתו. על כן, ובהעדר חלופת מעצר שתסכון, כך בהסכמת ב"כ העורר – ש"אישר [...] כי ככל שייקבע שישנן ראיות לכאורה להוכחת האישום, קיימת עילת מעצר בעניינו של המשיב ולאור הרשעותיו הקודמות אין בידיו להציע חלופה הולמת" – הורה בית המשפט המחוזי על מעצרו של העורר עד תום ההליכים.

מכאן הערר בפני בית המשפט העליון. הערר דנן.

העורר שב על טענתו, לפיה מקור הדנ"א שלו בשימוש תמים, וכי יתכן שאדם זר נטל בקבוק ממנו שתה, והכין ממנו את בקבוק התבערה. לדידו, בהעדר ראיות נוספות הקושרות אותו לאירוע, אין בהימצאות הדנ"א שלו בזירה כדי להוות ראיה לכאורית לביצוע העבירה על ידו. עוד טוען העורר, כי חומר החקירה מצביע על ניהול לא תקין של הזירה על ידי המשיבה, שפגם בטיפול במוצגים שנמצאו בה. בתוך כך, טוען העורר, כי הדוחות שנכתבו על-ידי מדור הזיהוי הפלילי הם לאקוניים ואינם תואמים זה לזה. עוד חוזר העורר על טענתו לפיה קיים חשש סביר כי חומר הדנ"א 'דילג' ממוצג למוצג, וזיהם את המכלול הראייתי נגדו. על כן, לדידו של העורר, "בידי המשיבה, לכל היותר, ראיה נסיבתית להימצאות הדנ"א של העורר על אחד המוצגים שנתפסו".

דיון והכרעה

לאחר שניתנה הדעת על נימוקי הערר, נשמעו טענות הצדדים מזה ומזה בדיון, ובית המשפט העליון עיין בתיק החקירה, בא הוא לכלל מסקנה כי דין הערר – להידחות.

טענותיו של העורר נסובות כולן סביב שאלת קיומן של ראיות לכאורה. בנדון דנן, "הלכה היא, כי 'ראיה לכאורה' היא ראיה גולמית, אשר טרם עברה את 'כור ההיתוך' של ההליך הפלילי [...] ככזו, לא ניתן להכריע על-פיה את אשמתו או את חפותו של נאשם. מבחנה של 'ראיה לכאורה' הוא, אם כן, בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בה להוכחת אשמתו של הנאשם. פוטנציאל זה ייצא מן הכוח אל הפועל בסיום ההליך השיפוטי" (בש"פ 3102/16 איפרגן נ' מדינת ישראל, פסקה 25 (21.4.2016); בש"פ 8087/95 זאדה‎ ‎נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133, 148-143 (1996)). לחובת העורר עומדת ראייה נסיבתית: ממצא הדנ"א שלו, על שרידי בקבוקי התבערה שנמצאו בזירה; טיבה של התמונה העובדתית טרם התבררה עד תום. ואולם, זהו טבעה של הבחינה הראשונית-לכאורית אליה נדרש בית המשפט במסגרת הליך זה. "בשלב זה, אל לו, לשופט להעביר תחת שבטו את חומר הראיות ולבחון את מהימנותו" (בש"פ 6013/21 סלימאן נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (26.10.2021)). מבלי לקבוע מסמרות בטרם נוּהל ההליך העיקרי, נחה דעתי כי בראיית הדנ"א טמון, לכל הפחות, פוטנציאל ראשוני-לכאורי לשם הוכחת אשמתו של העורר, כפי שקבע בית המשפט המחוזי.

כאמור, העורר טוען לכשלים שנפלו בטיפול המשיבה בשרשרת המוצגים המבססים את הראייה הלכאורית נגדו. זאת משום שעובר לבדיקתם, נאספו 2 הסרטים הדביקים שעל שברי פיות בקבוקי הזכוכית שנמצאו בזירה – לתוך שקית אחת, באופן שאיפשר מעבר דנ"א בין שני הממצאים. ואולם, לא שוכנעתי כי כובד משקלו של פגם אפשרי זה הוא אכן כנטען על-ידי העורר. בדין קבע בית המשפט המחוזי כי "בשים לב לכך שה DNA נתפס על הצד הפנימי של שני הסרטים [שהופרדו מפיות הבקבוקים – נ' ס'], האפשרות שהוא הועבר ממוצג למוצג נראית לי קלושה – אך עניין זה דינו להתברר בפני המותב שישמע את תיק לגופו". אזכיר, כי חומר הדנ"א של העורר נמצא גם על סרט דביק נוסף, שלישי, שהונח בשקית נפרדת (אם כי דומה שלא ניתן לשלול בשלב זה, שבעת איסוף המוצגים בזירה, הוחזקו המוצגים לזמן קצר כולם יחדיו (ראו דוחות תפיסת המוצגים מיום 26.11.2023, ודוח מסכם חקירת מז"פ מיום 28.11.2023)). מכל מקום, עניין לנו, כזכור, בבדיקה לכאורית של חומר הראיות. השאלות האפשריות בדבר הפרדת המוצגים, והאפשרות התיאורטית שחומר הדנ"א עבר ממוצג למוצג – לבטח ילוּבנו במסגרת ההליך העיקרי, כנדרש. לענייננו, אין בספקות עליהן מצביע העורר, כדי לאיין את הפוטנציאל ההוכחתי הטמון בראייה הנדונה.

 

גם באשר לטענת העורר, בדבר מקורה 'התמים' של דגימת הדנ"א שלו, איני מוצא לנכון להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי, לפיה "גם אם ניתן היה לקבל בדוחק את האפשרות שלרוע מזלו של [העורר] אדם אחר השתמש בבקבוק ממנו שתה [העורר] על מנת להכין בקבוק תבערה [...] קשה מאוד לקבל את ההנחה לגבי שני בקבוקים". על כך ניתן להוסיף, כי גרסת העורר קשה אף יותר ביחס לממצא הדנ"א השלישי, שאוּתר על סרט דביק צמוד לפיסת בד שנמצאה בזירה, ולא לפיית בקבוק; זאת, בין אם פיסת הבד מקורה בבקבוק שלישי, בין אם מקורה באחד משני הבקבוקים שפיותיהם נתפסו, כטענת העורר. ככלל, כך למדנו באחת הפרשות, "הימצאותו של דנ"א על סרט דביק ינבע לרוב משימוש שנעשה בו ולא די במגע רגעי" (ע"פ 149/12 אלמליח נ' מדינת ישראל, פסקה 53 (24.9.2012)).

לבסוף, גם לא מצאתי פסול בהערת בית המשפט המחוזי בנוגע לסתירות שנפלו בגרסת העורר בחקירתו. כך, בעוד העורר טען כי ישן שנת-ישרים כל אותו הלילה, פֶּלט שיחות הטלפון שלו הצביע על ניהול שיחות טלפון במהלך הלילה, עד סמוך לשעה 5:00 בבוקר. העורר טוען בהקשר זה, כי שקריו "אינם מהותיים ובוודאי אינם קשורים לעבירה נשוא האישום"; ואולם, ברי כי אם יוכח שהעורר מצוי היה בקשר, בזמן אמת, עם גורמים אחרים שהשליכו בקבוקי התבערה, יהיה בכך כדי לחזק את המסקנה לפיה אף הוא נטל חלק במעשים. מכל מקום, דברים אלו של בית המשפט המחוזי נאמרו על דרך ההערה בלבד, ולא ניצבו בבסיס הכרעתו.

סוף דבר, לא נמצאה עילה להתערב בקביעת בית המשפט המחוזי לפיה ישנן ראיות לכאורה לצורך מעצר העורר עד תום ההליכים, ובהתאם – אין בנמצא חלופת מעצר רלבנטית, כפי דברי ב"כ העורר.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

עתירה: "הבקשה הועברה לטיפול המנהל החלטה תישלח אליכם"

בג"צ דחה עתירה שהוגשה ביחס למערכת המומחשבת של רשות המיסים

עניינה של העתירה שהוגשה הינה במערכת ממוחשבת המופעלת על ידי רשות המסים, לצורך קבלת פניות המוגשות על ידי אזרחים וטיפול בהן (להלן: המערכת ו-הרשות, בהתאמה).

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה לבג"צ בנוגע להסדר טיעון עם ח"כ אריה דרעי

כתב אישום נגד רונן סופר (52), מתנדב במשטרה, בגין ביצוע עבירות מין במתנדבת אחרת ששרתה עמו בתחנת המשטרה.

לא שמעתם ?!: מסלול בטוח": הוחרמו רכבי יוקרה בעוספיה ודלית אל כרמל

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

הרקע לעתירה

העותר, עורך דין במקצועו שעושה שימוש במערכת לצורך הטיפול בענייניהם של לקוחותיו, טוען כי המענה שניתן לפניותיו באמצעותה איננו עומד בכללים שנקבעו בדין. זאת בכך שהתשובות הנמסרות לפונים באמצעות המערכת ניתנות על גבי "נייר חלק" שאינו נושא את שם הרשות, בניגוד לסעיף 61.332 לתקנון שירות המדינה (להלן: התקשי"ר); התשובות אינן כוללות את שמו ואת תפקידו של הגורם המשיב, בניגוד לסעיף 61.333(ד) לתקשי"ר; ואינן ממלאות את חובת הרשות ליידע את הפונים בזכותם להגיש ערר או ערעור, בניגוד לסעיף 5 לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958 (להלן: חוק ההנמקות). העותר מלין אף על כך שרבות מהתשובות הנשלחות דרך המערכת הן "ארוזות מראש" ואינן בהכרח מתאימות לתוכן הפניה.

בעתירה נטען כי השימוש המתואר שעושה הרשות במערכת פוגע בציבור הנישומים. לדברי העותר, "ניתן לחוש כי כובד הראש ושיקול הדעת, המופעלים על ידי פקיד, החתום בשמו ובתואר משרתו, על נייר כותר של המשרד הנושא את שמה של מדינת ישראל, אינו דומה לזה של תגובה חפוזה המשוגרת בשדר קצרצר, בעילום שם". העובדה שהתשובות אינן חתומות מונעת מהנישומים לבחון אם מי שנתן להם מענה היה מוסמך לכך. הנישומים אינם יודעים אם מדובר בהחלטות ביניים או בהחלטות סופיות, מה שעלול להוביל לכך שהם יחמיצו את המועד לתקוף אותן. יצוין כי לעתירה צורפו מספר תשובות שקיבל העותר באמצעות המערכת, שלגביהן נטען כי הן מוכיחות את טענותיו. על כן נתבקש בעתירה צו על תנאי המורה למשיבים לבוא ולנמק מדוע הרשות לא תנחה את עובדיה לפעול בהתאם להוראות חוק ההנמקות ולכללי התקשי"ר בכל הנוגע לחתימה על מכתבים והודעה על זכות ערר או ערעור; ומדוע המערכת תוּכנתה כך שהיא מאפשרת להשיב על פניות בכתב בניגוד להוראות דינים אלה.

בתשובה לעתירה טוענים המשיבים כי יש לדחותה על הסף בהיותה כללית וכוללנית, ומשום שאינה מגלה עילה להתערבות. לדברי המשיבים, הפניות הנקלטות במערכת מועברות למתן מענה מקדמי על ידי נציגי שירות. המענה ניתן באמצעות בחירה מתוך מאגר תשובות מוכנות מראש, אך הנציגים יכולים להוסיף על התשובה או לשנות ממנה לפי הצורך. המענה המקדמי הוא טכני במהותו, איננו עולה כדי החלטה מינהלית ובהתאם הוראות החוק הנזכרות בעתירה אינן חלות עליו. כך עולה גם מהדוגמאות שצירף העותר, שכוללות תשובות כמו "הבקשה נקלטה, החלטה תינתן בהקדם"; "שלום. פנייתך טופלה תודה"; "הבקשה הועברה לטיפול המנהל החלטה תישלח אליכם"; ו"לא ניתן לקבוע תור דרך מערכת הפניות", תוך ציון האפשרויות לקביעת תור לפגישה ברשות. תשובות מסוג זה אינן בגדר החלטות מינהליות, ובוודאי שלא החלטות שבשיקול דעת המחייבות מתן הנמקה והודעה על זכות ההשגה. לעניין הטענות שנוגעות לדרישה למתן מענה על גבי נייר מכתבים של הרשות וציון שמו ותפקידו של המשיב, המשיבים טוענים כי מדובר במערכת המשויכת לרשות והכניסה אליה היא באמצעות הזדהות ביישום ייעודי באתר הרשות, ולפיכך ברור לפונים כי המענה ניתן על ידי הרשות. ציון שם ותפקיד הנציג המשיב איננו נדרש כאשר מדובר במענה טכני לחלוטין שאיננו בגדר החלטה מנהלית.

עוד ציינו המשיבים כי במקרים הדורשים הפעלת שיקול דעת, מתן החלטה מינהלית מוסמכת או כאשר נציג השירות אינו יודע מהו המענה המתאים, הפניה מועברת לטיפול הגורם המוסמך ברשות. המשיבים אינם חולקים על כך שבמקרים שבהם ניתן לפונה מענה מהותי, חלה הדרישה ליידע אותו מי בעל הסמכות שקיבל את ההחלטה, לנמק אותה, ולהודיע על קיומה של הזכות להשיג עליה. לגבי אחת מפניותיו של העותר שנזכרה בעתירה התברר כי אמנם מדובר היה במענה שהופעל במסגרתו שיקול דעת, ולמרות זאת ההחלטה לא נומקה ובתחילה אף לא נמסרה לעותר זהות הגורם שקיבל אותה. עם זאת, לגופו של עניין לא נפל פגם בהחלטה, וככל שהעותר מבקש להשיג על המענה הספציפי שבה – פתוחה לפניו הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ואין בכך כדי להצדיק מתן סעדים כלליים וכוללניים כמבוקש בעתירה.

דיון והכרעה

לאחר עיון בעתירה ובתשובה לה, על נספחיהן, הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף בהיעדר עילה להתערבות בית משפט זה.

 

הנחת המוצא שעומדת בבסיס העתירה היא כי כל אחת ואחת מהתשובות הנשלחות לפונים באמצעות המערכת כפופות לחוק ההנמקות ולהוראות התקשי"ר הנגזרות ממנו. אין חולק כי החלטות של רשות הנוגעות להפעלת סמכות שבדין כפופות לכללים המפורטים בחוק ההנמקות ובתקשי"ר, ובכלל זה לחובה לציין את שמו ואת תפקידו של הגורם מקבל ההחלטה, וכן ליידע את הפונה בזכותו להשיג עליהן. אלא שמעיון בדוגמאות שצירף העותר לעתירתו עולה כי ברובם ככולם של המקרים לא מדובר בהחלטות לעשות שימוש בסמכות, כי אם בתשובות טכניות לחלוטין המעידות על כך שפנייתו נקלטה במערכת והועברה להמשך טיפול, או על כך שהטיפול בפנייתו הסתיים. תשובות מעין אלו אינן חוסות תחת הוראותיהם של חוק ההנמקות ושל התקשי"ר.

 

אמנם, מתגובת המשיבים עולה כי במקרה אחד מבין המקרים הרבים עליהם הצביע העותר לא דובר אך במענה טכני, והיה מקום לפרט כבר במענה הראשוני את הגורם שקיבל את ההחלטה ואת ההנמקה שבבסיסה. ברם על פניו מדובר בחריג שאינו מעיד על הכלל, אשר אין בו כשלעצמו כדי להצדיק מתן סעדים כלליים בנוגע לשימוש במערכת (ראו והשוו: בג"ץ 5562/22 משה הר שמש, עו"ד נ' מנהל רשות המיסים, פסקה 7 (28.11.2022) – בעניינו של העותר; בג"ץ 263/24 שליחויות הבירה בע"מ נ' מדינת ישראל – משרד החוץ, פסקה 6 (1.2.2024)). למותר לציין כי כפי שציינו המשיבים, בהתייחס למקרים קונקרטיים בהם נפל פגם בהתנהלות הרשות פתוחה לפני הפונה הדרך למצות את ההליכים מול הרשות, ובמידת הצורך לפנות לערכאות המתאימות. מה גם, כדי להימנע מתקלות להבא, ציינו המשיבים בתגובתם כי בדעת משיב 1 לפעול להטמעת סטנדרטים במערכת לעניין הזדהות נותן המענה במתן החלטות המצריכות הפעלת שיקול דעת, ובכוונתו לפעול להצגת שם העובד שהשיב לפנייה במערכת. בכך, בנוסף על כל האמור, יש גם כדי להצביע כי אין כל בסיס להתערבות בג"צ.

 

העתירה נדחתה אפוא על ידי בג"צ.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

"יש לי המון חובות ובעיות כלכליות": מס הכנסה ערך מבצע ביקורת בעסקים באזור חיפה ואלו ההסברים ששמעו המבקרים

 "יש לי המון חובות ובעיות כלכליות":

מס הכנסה ערך מבצע ביקורת בעסקים באזור חיפה ואלו ההסברים ששמעו המבקרים

משרד פקיד שומה חיפה ערך לאחרונה מבצע ביקורת ניהול ספרים בחיפה, קריית אתא, דלית אל כרמן ועוספיא. מטרת המבצע הייתה לבחון את רמת הציות להוראות ניהול ספרים ורישום הכנסות, לשמר ולהגביר את ההרתעה כנגד מעלימי מס ולהטמיע את אכיפת החוק לצמצום השימוש במזומן.

למבצע קדמה הכנה מדוקדקת שכללה מיפוי בשטח של העסקים המיועדים לביקורת, קניות ביקורת מקדימות ותצפיות. במסגרת המבצע נערכו ביקורות אצל 51 בתי עסק ונתגלו 6 מקרים של אי רישום הכנסות ו-3 מקרים של אי ציות להוראות ניהול ספרים. כמו כן נערכו 18 ביקורות של החוק לצמצום השימוש במזומן ונמצאו 2 הפרות בסכום כולל של 3,750 ₪. 

במהלך המבצע הגיעו המבקרים לאתר בניה בקריית אתא, שבו עבד חשמלאי. מבדיקת ספרי העסק של החשמלאי וחשבון הבנק שלו נמצא כי לא נרשמה העברה של 20 אלף ₪ מלקוח. כשנשאל החשמלאי מדוע לא רשם את ההכנסה השיב כי "מדובר על בחור שאני נמצא אתו בתביעה".

באתר בנייה אחר בעיר חיפה נמצא גנן שהחזיק בכרטיסי ביקור המעידים כי הוא מציע שירותי גינון, אולם הוא אינו מנהל תיק במס הכנסה ולא מדווח על הכנסותיו כלל. כשנשאל הגנן מתי החל לעבוד בעצמאי השיב כי החל לעבוד בתחילת השנה והוא אינו מדוח כי "יש לי המון חובות ובעיות כלכליות".

באתר בנייה בקריית אתא נמצא אדם נוסף שביצע עבודות גינון והחזיק בכרטיסי ביקור המציעים את שירותיו, אך הוא אינו מדווח על הכנסותיו ואינו מנהל תיק במס הכנסה. כשנשאל הגנן מדוע אינו מדווח השיב כי "התחלתי לעבוד כעצמאי חדש".

בביקורת שנערכה אצל מורה לנהיגה בחיפה נמצא כי המורה לא רשם בספרי העסק צ'ק על סך 1,360 ₪ שקיבל מלקוח והופקד בחשבון הבנק שלו. בתגובה אמר המורה לנהיגה כי "הפנקס היה ברכב השני שעליו אני מלמד ושכחתי לרשום".

מבצע זה נערך כחלק מפעילות נרחבת של רשות המסים כנגד מעלימי מס והון שחור. זאת, במסגרת המדיניות של הגברת פעילות האכיפה לשיפור ושימור יכולת ההרתעה, בין היתר על ידי עריכת מבצעי שטח, שמטרתם להביא לדיווחי אמת ולגביית מס אמת ובכך להגביר את השוויון בנטל בקרב האזרחים.

מעצב גרפי מוכר חשוד בהעלמת הכנסות של 3 מיליון ₪ ממכירת NFT

מעצב גרפי מוכר חשוד בהעלמת הכנסות של 3 מיליון ₪ ממכירת NFT

מעצב גרפי מתל-אביב הפעיל בתחום הייצור והמכירה של יצירות אמנות דיגיטליות מסוג NFT (Non-Fungible Token  - אסימון חסר תחליף(, נעצר אתמול ושוחרר בתנאים מגבילים בחשד לעבירות מס. הוא חשוד באי דיווח על הכנסות בסך של כ-3 מיליון ₪ בשנת 2021 ממכירת יצירות NFT ובאי דיווח על המרה של 30 מטבעות אית'ריום, שקיבל בתמורה ליצירות הללו.

החשוד, בן בן חורין, עובד כעצמאי בתחום הגרפיקה וכשכיר באתר אינטרנט. בין עיסוקיו, הוא גם יוצר ומוכר יצירות NFT בפלטפורמה הבין לאומית Opensea, תחת שם המותג WUWA. במסגרת חקירה שערך פקיד שומה חקירות מרכז, אשר כללה שימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים לאיתור עברייני מס, עלה כי החשוד לא דיווח בשנת 2021 על הכנסות ממכירת NFT. מאחר שמדובר באומן שזהו תחום עיסוקו ומומחיותו, הרי שהיה עליו לדווח על הכנסות אלו כעל הכנסות מיגיעה אישית.

כמו כן, עולה מהחקירה כי החשוד המיר חלק מהמטבעות הדיגיטליים שקיבל עבור מכירת יצירות ה-NFT למטבעות אחרים, באמצעות פלטפורמת Uniswap, ולא דיווח על כך לרשות המסים. פעולה זו נחשבת למכירה וחייבת במס רווחי הון על פי פקודת מס הכנסה. יתרה מזאת, יתכן שחלק מהכספים הלא מדווחים שהתקבלו במטבעות וירטואליים הועברו בין ארנקים אלקטרוניים, מה שמעלה חשד לעבירות של הסתרת רכוש על פי חוק איסור הלבנת הון.

לאור ריבוי החשדות נפתחה חקירה גלויה נגד החשוד, נערכו חיפושים בביתו ונתפסו, באמצעות צו בית משפט, מסמכים, טלפונים סלולריים וכן ארנק אלקטרוני. בית משפט השלום בתל אביב שחרר את החשוד בתנאים מגבילים וחקירתו נמשכת.  

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

כתב אישום בגין רצח הילד בפארק השעשועים

כתב אישום על עבירות נשק ותקיפת שוטרים

נדחתה עתירה נגד תיאטרון בית לסין

 

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

 

 

למשרד עו"ד נועם קוריס דרוש/ה עורכ/ת דין

למשרד עו"ד נועם קוריס דרוש/ה עורכ/ת דין                  

דרושים: 

למשרד עו"ד נועם קוריס

דרוש/ה: 

עורכ/ת דין למשרד עורכי דין.

מחלקה אזרחית - מסחרית

קו"ח במייל kurislaw@gmail.com

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

עו"ד נועם קוריס- יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל ?

אם יש לך מניות וני"ע בבנק בישראל, אולי לא אמרו לך ומגיע לך כסף ?! איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית ? 200,000 ₪ שולמו למחזיק המניות שטבינסקי לאחר שבית המשפט קיבל את עמדת עורכי דינו לאשר הגשת תביעה נגזרת כפי שביקש, סך של 250,000 ₪ שולמו כהוצאות עם אישור הגשת התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – סוגיות משפטיות ב – ישראל היום!

עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – מפעיל אתר אינטרנט ? ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – גוגל מפלה ישראלים- ערוץ 7

עו"ד נועם קוריס – כותב ב - cafe.themarker.com  

השבוע פנה אלי לקוח במייל (kurislaw@gmail.com), ושאל אותי איך הוא יכול להחזיר לעצמו את חסרון הכיס שנגרם לו באחזקת מניות שהחזיק בבנק בשנים האחרונות. הוא קרא במדורי הכלכלה כמה כתבות שקצת הטרידו אותו, בנוגע לחלק מהמניות שהחזיק.

לא כל אחד מסוגל להבין כל ניואנס בכל כתבה כלכלית או כתבה משפטית, בעיקר לא כל אחד יכול להבין כתבות שלא מדברות בגובה העיניים, או כתבות שנראה שמי שכתב אותן לא כל כך הבין מה הוא כותב.

לעיתים קריאת הכתבה או אפילו הכותרת בעיתון היא רק הניצוץ או הטרייגר שמביא לבחינת העובדות לאשורן, לפעמים בדיקה של העובדות על ידי עורך דין יכולה להביא גם להמלצה על אכיפה אזרחית אקטיבית ואפקטיבית.

יש מקרים שבהם אדם שמחזיק אפילו מניות בודדות בתיק הני"ע בבנק, יכול לזכות בסכומי עתק, אם בית המשפט ימצא את טענות עורך דינו ראויות להתברר במסגרת תביעה נגזרת או תביעה ייצוגית.

פנה אלי למשל פעם מישהו באינטרנט, וביקש שאבחן עבורו האם כדאי לנקוט בהליכי תביעה ייצוגית נגד בנק יהב וחברת הלמן אלדובי, פנייה לבדיקה שהראתה לי שלציבור לכאורה הוצגו באותה העת מצגים שונים ותנאים מסויימים שלא בוצעו על ידיהם בפועל לכאורה, באותה העת.

החוק בישראל אפילו מעודד במצבים מסויימים אכיפה אזרחית, חוק איסור לשון הרע, חוק הגנת זכויות יוצרים, הפרטיות, חוק הגנת הצרכן וחוק התקשורת ממגדירים לצד אחריות פלילית ואפשרות לטיפול משטרתי בעבירה על חוקים אלו, גם מנגנון אכיפה אזרחית המקנה שיקול דעת לבית המשפט לפסוק אלפי ועשרות אלפי שקלים בעבור כל מעשה עוולה לפי סעיפים מסויימים בחוקים לעיל.

כך למשל, אם פלוני הכפיש אותך באינטרנט, קיימת לך אפשרות להגיש נגדו תלונה למשטרת ישראל שתהיה רשאית להגיש נגדו כתב אישום פלילי, וגם תעמוד לך האפשרות להגיש בעצמך קובלנה פלילית- וגם תביעה אזרחית לפיצוי גם ללא הוכחת נזק- בסכום שיכול להגיע עד 144,000 ₪ לכל פרסום מפר.

תיקון 40 לחוק התקשורת, המוכר לרובנו גם כחוק דואר זבל, הוכיח את עצמו במיגור תופעת הספאם בישראל, כאשר אלפי תביעות בעניין ספאם הוגשו מאז שנת 2008, מדי שנה ושנה ותוך דרישה לפיצוי ללא הוכחת נזק עד לסך של 1,000 ₪ לכל הודעת פרסומת בלתי רצויה, שיצרו בפועל אכיפה אזרחית יעילה, שהוציאה את הכלכליות של מרבית הודעות הספאם שנשלחו לאזרחי ישראל קודם לכן.

בצורה דומה, לצד הרשות לניירות ערך שתפקידה להגן על ציבור המשקיעים ולפקח על אכיפת החוק בשוק ההשקעות המקומי, מאפשר החוק בישראל שני מנגנונים עיקריים של אכיפה אזרחית והגנה על האינטרסים, גם של בעלי מניות פרטיים מהציבור הרחב.

מנגנון התביעה הייצוגית, אשר מתאים למספר עניינים וביניהם נושאים מתוך דיני הבנקאות, קרנות פנסיה, הביטוח, הצרכנות, תיקון 40 לחוק התקשורת וכמובן בעלי מניות או יחידות השתתפות מן הציבור.  

בעל מניות מן הציבור, אפילו אם הוא מחזק מספר מניות מצומצם בשווי של אלפי שקלים בודדים, רשאי בתנאים מסויימים להגיש תביעה ייצוגית בשם כל בעלי המניות ובגין כל שווי העוולות המתוארות בבקשתו- היכולות להגיע גם למיליארדי שקלים.

כאשר מתקבלת תביעה ייצוגית, יכול בעל המניות מן הציבור, שהגיש את התביעה האישית שלי לאור אחזקתו אפילו במניות בודדות, להיות מתוגמל לפי החלטת בית המשפט גם במיליוני שקלים.

מנגנון נוסף שמגדיר אכיפה אזרחית במקרים של אחזקת מניות בתאגידים, הנו מנגנון התביעה הנגזרת, מנגנון התביעה הנגזרת מאפשר אפילו לבעל מניות בודדות בחברה מסויימת, נניח מניות שנרכשו על ידו בבורסה לניירות ערך בתל אביב ובאמצעות הבנק- להגיש במקרים מסויימים בקשה לבירור תביעה נגזרת, אשר די בכך שתאושר בכדי שבית המשפט ישקול את גובה התגמול לאותו בעל מניות מקרב הציבור.

הגשת בקשה לניהול תביעה נגזרת היא למעשה פעולה שנועדה להשיב לחברה עצמה כספים או חסרון כיס, אשר בדרך כלל בעלי השליטה בחברה מונעים מאינטרס אחר לגבי אותה השבה- השונה מהאינטרס של בעלי מניות המיעוט או הנושים.

החזרת חסרון הכיס לקופת החברה עצמה הוא גם האינטרס של בעלי מניות המיעוט והנושים, אשר קופת המזומנים של החברה מהווה חלק מהנכס שלהם או הבטוחה להחזרת החוב כלפיהם בהתאמה.

בכדי לסבר את האוזן, בשנים האחרונות נפסקו לא פעם תגמולים בסכומים של מאות אלפי שקלים ויותר לטובת בעלי מניות מיעוט, ואפילו בשלב האישור להגיש את התביעה הנגזרת כבר נפסקו 200,000 ₪ למחזיק מניות בתנ"ג 18-10-00311 שטבינסקי נ' פסיפיקה אחזקות בע"מ ואח', בעוד לא פחות מ- 250,000 ₪ נפסקו כהוצאות עם אישור התביעה הנגזרת בעניין דסק"ש ועסקת מעריב. איך מגישים תביעה נגזרת ומה ההבדל בין תביעה נגזרת לבין תביעה ייצוגית.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.